שימו לב! חלק ניכר מהחולים הנושאים כותרת של "אלרגיה לפניצילין" אינם אלרגיים כלל אלא סבלו מתופעת לוואי המאפשרת את מתן התרופה או דומות לה במידת הצורך!
- על מנת לטפל בחולה בתכשיר המתאים ביותר למחלתו יש הבדיל בין אלרגיה אמיתית מסכנת חיים לבין שאר המצבים (החל בפריחה שפירה וכלה בתופעות לוואי שאינן אלרגיה)
- ידוע כי טיפול חלופי פחות יעיל בריפוי וטומן בחובו יותר תופעות לוואי ואף שעורי תמותה גבוהים יותר.
- האלרגיה השכיחה ביותר הינה לתכשירים מקבוצת הביטא לקטמים ובראשם הפניצילין ונגזרותיו.
רגישות לתרופות ממשפחת הבטא לקטמים יכולה להתבטא באופנים שונים:
- התופעה השכיחה ביותר -תפרחת קלה המופיעה מאוחר במהלך הקורס הטיפולי.
- תגובה מיידית המופיעה דקות לאחר נטילת מנה ראשונה או שניה של טיפול ומתבטאת באורטיקריה, אנגיואדמה , קוצר נשימה , עילפון .
- תופעות מאוחרות בעלות מרכיב עורי או עורי + סיסטמי מסוג DRESS , תסמונת Steven –Johnson
על מנת להחליט האם ניתן לטפל בחולה בתכשיר הרלוונטי חשוב להבחין בין הסוגים השונים של התגובה.
נקודות לבירור
- מהו שם התכשיר שגרם לתגובה?
- כיצד התבטאה התגובה? – פריחה/ קוצר נשימה/ אבוד הכרה/ אחר? פרט….
- לפי אנמנזה: לפני כמה שנים היתה התגובה ?
- לפי אנמנזה: איזה תכשיר אנטיביוטי נטל/ה מאז שניתנה כותרת הרגישות?
- לפי סעיף ניפוקי תרופות ב"אופק": איזה תכשיר אנטיביוטי נטל/ה מאז שניתנה כותרת הרגישות?
אם לדעתך אכן מדובר באלרגיה אמיתית לפניצילין לא ניתן לתת טיפול בפניצילין או נגזרותיו. במצבים מסויימים ניתן לשקול דה-סנסיטיזציה – בהתייעצות עם מרפאת אלרגיה והיחידה למחלות זיהומיות
אם מדובר בתופעת לוואי יש למחוק את כותרת הרגישות לפניצילין ולהדגיש במעקב ומכתב השחרור כי הרגישות הוסרה
להרחבת הקריאה על הנושא – מומלץ לעיין במאמר הסקירה מה-NEJM מדצמבר 2019 (לינק כאן)




